מעל 15 שנות ניסיון באבחון וביצוע צנתורי לב.
שימוש במיטב הטכניקות המודרניות לפתיחת עורקי הלב.
צנתורים כליליים (עורקי הלב) מורכבים תוך שימוש בכל הטכניקות המתקדמות ביותר
צנתורים קרוטידיים (עורקי התרדמה)
השתלות מסתם אורטלי בצנתור (TAVI)
תיקון מילעורי של דליפה במסתם המיטרלי (MitraClip Pascal). מראשוני הרופאים בארץ לבצע פעולה זאת
הרחבת בלון של מסתם מיטרלי מוצר (Balloon mitral valvuloplasty)
סגירת מעבר במחיצה הבינעלייתית (PFO, ASD).
פרופ' פפר למד רפואה באונ' בן גוריון. שירת כרופא קרבי בסדיר ומפקד פלוגת רפואה במילואים.
התמחה ברפואה פנימית (מרכז רפואי שערי צדק –ירושלים, 1998-2002) ובקרדיולוגיה (מרכז רפואי שיבא, 2004-2007).
התמחה בצנתורים (fellowship) במשך שנתיים במרכז רפואי Sunnybrook בטורונטו, קנדה ומאז שחזר לארץ ב 2009 הוא עובד כמצנתר בכיר וכמנהל שרות הצנתורים המבניים במרכז הרפואי שיבא, תל השומר.
פרופסור פפר הוא פרופסור חבר קליני בחוג לקרדיולוגיה באוניברסיטת תל אביב. הוא פרסם מעל 100 מאמרים בספרות המקצועית.
מטופלים רבים מגיעים ליעוץ לאחר שהומלץ להם לעבור צנתור וזאת מכיון שהם חוששים מסיכונים אפשריים ותופעות לוואי הקשורות לצנתור. אמנם צנתור הינו פרוצדורה פשוטה עם סיכון לא גדול אך בהחלט יש גם אפשרות להתפתחות סיבוכים קשים ואף מסכני חיים ולכן ההחלטה על צנתור צריכה להלקח בכובד ראש ותוך שיקול דעת. הפניה לצנתור צריכה לקחת בחשבון את תלונות החולה ואת ממצאי הבדיקות הלא פולשניות שבוצעו (מיפוי לב, אקו לב, CT). לאחר מכן יש לשוחח עם המטופל על מטרת הצנתור, התועלת הצפויה, והסיכון הכרוך בפעולה.
דליפה של המסתם המיטרלי או האורטלי הינו ממצא נפוץ בבדיקות אקו שגרתיות. ברוב המצבים אין צורך לטפל אלא רק להמשיך מעקב. במצבים מסויים ובייחוד כאשר מופיעים תסמינים כגון קוצר נשימה במאצים או ירידה תפקודית או לחילפין כאשר מופיעים סימנים לסבל לבבי כגון ירידה בתפקוד או התרחבות של החדר השמאלי. כאשר מאבחנים דליפה במסתמי הלב חשוב להיות במעקב קרדיולוג על מנת לאבחן בצורה מדוייקת מה הבעיה ולהחליט בבוא הזמן על טיפול. הטיפול במסתם דולף יכול להיות בניתוח תיקון או החלפה של המסתם או במקרים מסויימים בצנתור (השתלת קליפ למשל). הבחירה בין סוגי הטיפול נעשית לפי אופי הבעיה והסיכון הניתוחי של החולה ולא אחת תוך השתתפות רופאים ממספר תחומים כמו כירוגית לב, אקו-מסתמים, ומרדים.
הצרות אורטלית היא מחלה שכיחה, ביחוד בגיל המבוגר. הטיפול בהצרות אורטלית היא החלפת המסתם בניתוח או בצנתור. בדרך כלל ההתוויה להחלפת המסתם היא תסמינים הקשורים למסתם (כגון קוצר נשימה במאמצים, כאבי חזה במאמצים, או ארוע עלפון). עד להופעת תסמינים ניתן בדרך כלל להמתין עם הטיפול בתנאי שנשארים במעקב צמוד קליני ואקוקרדיוגרפי אחת לחצי שנה עד שנה. כאשר באים לבחור בין טיפול בניתוח לבין צנתור יש צורך לקחת בחשבון גורמים רבים כגון גיל, מצב בריאותי כללי, ניתוח לב בעבר, התאמה טכנית להשתלה צנתורית, וגורמים רבים נוספים. יש צורך להתאים את הטיפול הכי טוב עבור כל חולה על פי הפרופיל האישי שלו.
סיפור של מחלת לב בקרוב מדרגה ראשונה הינו אחד מגורמי הסיכון המשמעותיים להתפתחות מחלת לב אך אין וודאות שכל מי שאביו חלה בגיל צעיר יחלה גם הוא. מכל מקום, זה בוודאי אומר שצריך לזהות ולטפל ביתר גורמי הסיכון כגון השמנה, כולסטרול, נטיה לסכרת, והעדר פעילות גופנית. התערבות בגורמי הסיכון הנוספים חיונית למניעת ארועים לבבים בכל האוכלוסיה ובייחוד במטופלים עם סיפור משפחתי חיובי.
בדרך כלל הסטנטים המושתלים היום מחזיקים מעמד שנים רבות ואין צורך לבצע מעקב אחרי מצבם. יחד עם זאת ועל מנת למנוע המשך התקדמות מחלה כלילית טרשתית דרוש מעקב אחר איזון גורמי הסיכון וכן זיהוי מוקדם של חזרת תסמינים על מנת להפנות להתערבות מוקדמת במידת הצורך.
כאב בחזה הינו תלונה נפוצה. במרבית המקרים כאבי חזה אינם קשורים ללב אך במקרים שהם כן הדבר יכול להיות מסכן חיים ועל כן יש להוועץ בהקדם. בהופעת כאב בחזה במנוחה שאינו חולף יש לקרא למד"א. במקרים פחות דחופים יש להוועץ ברופא על מנת להחליט על הצורך בהמשך בירור לבבי או אחר.