מה זה PFO

מדוע העובר זקוק ל foramen ovale?

בחיים העובריים הראות של העובר מלאות בנוזל מי השפיר והן אינן מתפקדות. את הדם המחומצן העובר מקבל מהאם דרך חבל הטבור. דם זה נכנס לגוף העובר לתוך הוריד הנבוב התחתון אל העלייה הימנית של הלב. על מנת שהדם המחומצן יגיע לשאר הגוף הוא צריך לעבור לצד שמאל של הלב. אחד המקומות בהם הדם המחומצן עובר מצד ימין לצד שמאל הוא המעבר במחיצה הבין עלייתית.

מה קורה לחלון הסגלגל FO אחרי הלידה?

אחרי הלידה, לחלון הסגלגל בלב כבר אין משמעות והוא נסגר תפקודית וברוב המקרים גם הקרומים גם נדבקים האחד לשני. בכ 25-30% מהאוכלוסייה, פתח ה foramen ovale אמנם נסגר אך לא נדבק ולכן הוא יכול להיפתח שוב במצבים של עליה בלחץ בעליה הימנית בלב, למשל בזמן מאמץ בשירותים או הרמת משא.

תופעה זאת נקראת patent foramen ovale- חלון סגלגל פתוח.

האם הישארות PFO מסוכנת לבריאות?

לחלק משמעותי מהאוכלוסייה יש חלון סגלגל פתוח PFO ואין לדבר זה כל משמעות בריאותית ברוב רובם של המקרים.

מתי לנוכחות PFO יש כן משמעות בריאותית?

למחצית מהאנשים שסובלים מאירוע מוחי בגיל צעיר יש PFO. ממצא זה מפתיע כי הוא גדול משמעותית מהשכיחות של ממצא זה באוכלוסייה הכללית. ממצא זה הוביל למחקרים רפואיים בניסיון להבין את הקשר בין PFO לבין אירועים מוחיים באנשים צעירים ולאפשרות להוריד את הסיכון בסגירת ה PFO.

שאלה ראשונה שנשאלת היא האם ה PFO עצמו מוביל לאירועים מוחיים או שמדובר בממצא מקרי שקשור לסיבה אחרת שמוביל לאירועים מוחיים. היום מקובל מבחינה רפואית לקשור את הדברים סיבתית. התאוריה גורסת שקרישים קטנים שיכולים להיווצר במערכת הוורידית בגפיים התחתונות יכולים להינתק ולזרום לכוון הלב. כשאין PFO, חלון סגלגל פתוח בין העלייה הימנית לעליה השמאלית, הקרישים הקטנים ימצאו את דרכם לעורק הריאה ולראות ושם יספגו לרוב מבלי שיגרמו לבעיה. בנוכחות חלון סגלגל פתוח- PFO, הקרישים יכולים לעבור לעורקים הסיסטמיים שם הם יכולים לחסום עורקים חיוניים כגון עורקי המוח ולגרום לאירוע מוחי.

האם צריך לסגור כל PFO?

כפי שצוין, אין משמעות בריאותית לנוכחות חלון סגלגל פתוח- PFO אצל רוב האנשים בעולם. על כן אין צורך לסגור לאנשים אלה את ה PFOחלון הסגלגל הפתוח בלב

מתי מומלץ לסגור את PFO?

ההחלטה האם לסגור PFO, חלון הסגלגל פתוח, תלויה בגורמים שונים, ביניהם: גיל החולה, גורמי סיכון נוספים לאירוע מוחי, ומידת הוודאות שאכן היה אירוע מוחי ולא הסבר אחר לתסמינים, למשל מיגרנה מסובכת. מקובל היום לבצע סגירת PFO לאנשים שחוו אירוע מוחי (אפילו אירוע קל מאד) או שבהדמיית המוח שלהם יש עדות לאירוע מוחי בעברם. בייחוד אם יש להם מיעוט גורמי סיכון נוספים, כגון: גיל מבוגר, יתר לחץ דם, סכרת ועדות לטרשת משמעותית בעורקי התרדמה המובילים דם למוח. יש גם מאפיינים של ה PFO עצמו שמרמזים על סיכון מוגבר לאירועים בעתיד, כגון: PFO גדול, עדות למעבר דם משמעותית מימין לשמאל ומבנה גמיש של המחיצה הבין עלייתית בלב (הנקראת אנוריזמה של המחיצה).

איך סוגרים PFO?

מדובר בפעולה פשוטה יחסית. הפעולה נעשית בחדר הצנתור דרך הוריד הפמורלי (במפשעה). לרוב ניתן לבצע את הפעולה בהרדמה מקומית תחת הנחיית אקו לב. ההתקן בנוי משתי דיסקות המחוברות ביניהם. ההתקן מתקפל לתוך קטטר (צנתר) דק ומועבר לעליה השמאלית שם הדיסקה השמאלית נפתחת. מושכים את ההתקן אחורה ופתוחים את הדיסקה הימנית כך שהמחיצה נסגרת ביניהם. דבר זה מונע פתיחה של ה PFO בזמן עליית לחץ בעליה הימנית.

האם סגירת ה PFO מסוכנת?

סגירת ה PFO איננה מסוכנת, מדובר בפעולה פשוטה עם סיכויי הצלחה גבוהים מאד ועם סיכון נמוך מאד.

איפה מתבצעת הפעולה לסגירת ה PFO בלב?

הפעולה לסגירת ה PFO מתבצעת בחדר הצנתור על ידי קרדיולוג מצנתר. בדרך כלל אין צורך בהרדמה כללית והפעולה נעשית בהרדמה מקומית ואורכת כ 15-30 דקות. לאחר הפעולה נשארים להשגחה של מספר שעות בחדר ההתאוששות או במחלקה עד למחרת בבוקר.

איך יודעים אם אני זקוק לסגירת ה PFO שלי בלב?

אנשים שעברו אירוע/שבץ מוחי, במיוחד אם הם צעירים, נדרשים לעבור בירור רפואי מקיף שיכלול בתוכו בירור לנוכחות PFO וכן האם יש עדות למעבר דם בלב מימין לשמאל. הבדיקות הנדרשות כוללות אקו לב, אקו ושט, בדיקת דופלר טרנס-קרניאלי להערכת מעבר בועיות מצד לצד בלב, בהתאם לצורך, CT או MRI מוח, ובדיקות לקרישיות יתר של הדם. יש צורך גם להעריך האם יש אירועים בלב של פרפור פרוזדורים. לאחר ביצוע כל הבדיקות הרפואיות ניתן להעריך את הצורך בהשתלת התקן לסגירת PFO החלון הסגלגל הפתוח.

מי מקבל את ההחלטה על סגירת PFO?

ההחלטה על סגירת PFO , החלון הסגלגל הפתוח ביו העלייה השמאלית לעלייה הימנית, מתקבלת בשיתוף פעולה ודיון בין רופא מומחה בנוירולוגיה וקרדיולוג התערבותי.

האם כדאי לסגור PFO בחולים ללא אירוע מוחי בעברם?

אין כל הוכחה לתועלת עבור חולים שלא חוו אירוע מוחי בעברם.

האם סגירת PFO מונעת באופן מוחלט אירועים חוזרים למי שהיה אירוע בעבר?

סגירת PFO יעילה מאד במניעת אירועים שקשורים בנוכחות ה PFO. אך באנשים שעברו סגירת PFO עדיין יתכנו גורמי סיכון נוספים הדורשים המשך איזון וטיפול, כגון יתר לחץ דם, סכרת, נוכחות טרשת, או פרפור פרוזדורים שלא זוהה קודם ולכן יש צורך להכיר ולטפל בגורמים אלה.

פרופ' פול פפר – סגירת PFO בצנתור

פרופ' פפר – קרדיולוג מצנתר מומחה, מנהל שירות הצנתורים במרכז הרפואי שיבא. כמומחה לקרדיולוגיה התערבותית ומחלות לב מבניות הוא ביצע מאות צנתורי טאבי בנוסף לפעולות מבניות רבות נוספות הכוללות תיקון והחלפה של המסתם המיטרלי והטריקוספידלי בצנתור וכן סגירת PFO ו ASD בצנתור. הוא בעל ניסיון רב בפעולות אלה ומהרופאים הקרדיולוגים המובילים בתחומו בארץ.