צנתור לב - שאלות ותשובות

מתי יש אינדיקציה רפואית לצנתור לב?

ההחלטה לבצע צנתור לב מתקבלת על בסיס הערכה קלינית מקיפה, תוך שילוב ממצאים אבחוניים, בדיקות מעבדה, והדמיות לא פולשניות. האינדיקציות השכיחות ביותר כוללות:

• תעוקת חזה יציבה או בלתי יציבה
• תסמינים של קוצר נשימה בלתי מוסבר, בעיקר במאמץ
• ממצאים מחשידים במבחן מאמץ, אקו לב או מיפוי לב
• אוטם חריף של שריר הלב (STEMI/NSTEMI)
• סינקופה ממקור חשמלי או חשד לבעיה מבנית
• הערכה טרום-ניתוחית של מחלות מסתמים מורכבות

צנתור אבחנתי מאפשר להבין את המורפולוגיה של העורקים הכליליים, ובמקרים מתאימים – מבוצע טיפול מידי באמצעות אנגיופלסטיקה והשתלת תומכנים.

מהו צנתור לב אבחנתי וטיפולי?

צנתור לב אבחנתי (Coronary Angiography)

הוא פעולה שמטרתה הדמיה ישירה של העורקים הכליליים, על ידי הזרקת חומר ניגוד דרך קטטר שמוחדר דרך עורק רדיאלי או פמורלי. ההדמיה מבוצעת באמצעות פלואורוסקופיה – צילום רנטגן רציף – ומספקת תמונה מדויקת של מוקדי היצרות או חסימה.

צנתור לב טיפולי (Percutaneous Coronary Intervention – PCI)

נועד לטפל בהיצרויות מזוהות באמצעות בלון והשתלת סטנט (תומכן) במידת הצורך. מדובר בפרוצדורה שיכולה להיות מצילת חיים במקרה של חסימה חריפה. בהתאם לצורך מוכנסים סטנטים מודרניים המצופים בתרופה למניעת שגשוג יתר של הרקמה, ובכך מצמצמים סיכון לחסימה חוזרת (Restenosis).

מהו צנתור טאבי (TAVI) – להחלפת מסתם אאורטלי בצנתור?

צנתור טאבי (Transcatheter Aortic Valve Implantation) הוא פרוצדורה חדשנית שנועדה להחלפת מסתם אורטלי מסויד וצר – מבלי לבצע ניתוח לב פתוח. הליך זה מהווה מהפכה טיפולית בעיקר בקרב חולים בסיכון ניתוחי גבוה, קשישים או מטופלים עם מחלות רקע מורכבות.

במהלך הפעולה, מוחדר מסתם ביולוגי חדש באמצעות קטטר דרך העורק הפמורלי. המסתם נפתח בתוך המסתם המוצר ומתחיל לפעול באופן מידי. אחוזי ההצלחה של טאבי גבוהים מאוד, עם שיעור תמותה peri-procedural נמוך ותחלואה נלווית נמוכה.

מהו צנתור לב ימני?

צנתור ימני הוא פרוצדורה אבחנתית אשר במסגרתה נמדדים לחצים בלב הימני, בעורק הריאתי ובנימיות הריאה. פעולה זו משמשת להערכת:

• יתר לחץ דם ריאתי
• תפקוד חדר ימין
• קרדיומיופתיה מגבילה או היפרטרופית
• הערכה לפני השתלת ריאה או ניתוח לב

הקטטר מוחדר על ידי הקרדיולוג המצנתר, לרוב דרך וריד הג'וגולרי, פמורלי, או ברכיאלי, ומוביל את הנתונים ישירות למוניטור לחץ תוך כדי ההליך. זהו כלי אבחוני מדויק, ולעיתים קרובות חיוני לקבלת החלטות תרופתיות וניתוחיות.

כיצד מבצעים צנתור להרחבת המסתם המיטרלי?

צנתור להרחבת מסתמי הלב, ובפרט המסתם המיטרלי, נעשה באמצעות בלון מיוחד שנפתח בתוך המסתם הצר ומבצע הרחבה מבוקרת. פרוצדורה זו מתאימה למצבים של הצרות מיטרלית ממקור ראומטי, בקרב מטופלים צעירים עם מסתמים שמורים יחסית. הפעולה מכונה גם, Valvuloplasty ומבוצעת תוך שימוש בהנחיה צילומית ואקו-לב טרנס-ושתי. מדובר בטיפול הבחירה במסתם המתאים לפעולה בטרם מוצע ניתוח להחלפת המסתם.

מהו צנתור לב לסגירת פתחים בין-עלייתיים (PFO / ASD)?

פתחים מולדים בין העליות (Patent Foramen Ovale – PFO או Atrial Septal Defect – ASD) הם מומים מבניים בלב אשר עלולים להוביל למעבר פתולוגי של קרישים ממחזור הדם הוורידי למעגל הסיסטמי, ואף לשבץ איסכמי בקרב צעירים. באמצעות צנתור, מוחדר התקן (Device) שנפתח ומכסה את הפתח. תוך מספר חודשים, הרקמה הלבבית צומחת עליו וסוגרת את הפתח לחלוטין. זו פרוצדורה מדויקת ויעילה, עם סיכון נמוך לסיבוכים.

מהו צנתור אלקטרופיזיולוגי?

צנתור אלקטרופיזיולוגי (EPS) נועד למפות את מערכת ההולכה החשמלית של הלב ולזהות מוקדי הפרעה. הפעולה מבוצעת תחת ניטור צמוד של קצב הלב, ותוך שימוש במספר קטטרים שנכנסים ללב דרך ורידים פריפריים. כאשר מזוהה מוקד פתולוגי – ניתן לבצע אבלציה (צריבה מבוקרת), אשר מפסיקה את ההולכה באותו אזור. מדובר בטיפול קבוע או כמעט קבוע להפרעות קצב כמו:

• WPW (Wolff-Parkinson-White)
• פרפור פרוזדורים
• טכיקרדיה עלייתית (SVT)
• טכיקרדיה חדרית ממוקדת

צנתור EPS נחשב בטוח מאוד, עם שיעורי הצלחה גבוהים במיוחד.

מהם הסיכונים ותופעות לוואי בצנתור לב?

כמו כל פרוצדורה פולשנית, גם צנתור עלול להיות כרוך בסיבוכים. הסיכון תלוי בגיל המטופל, מצב רפואי בסיסי, וסוג הפעולה. תופעות הלוואי האפשריות כוללות:

• שטף דם מקומי (Hematoma)
• דימום פעיל מאתר החדירה
• תגובה אלרגית לחומר ניגוד
• פגיעה בכלי הדם
• הפרעות קצב במהלך הצנתור
• אוטם או שבץ מוחי – נדיר מאוד

באופן כללי, שיעור הסיבוכים בפרוצדורות צנתוריות הוא נמוך מאוד, ובמרבית המקרים מדובר בהליך בטוח ביותר בידיים מנוסות.

מהו תהליך ההחלמה בצנתור לב?

משך ההתאוששות תלוי בסוג הצנתור ובמורכבותו:

• לאחר צנתור לב אבחנתי פשוט ניתן לשחרר את המטופל כבר באותו יום, עם מנוחה של מספר שעות והשגחה מינימלית.
• לאחר צנתור לב טיפולי, או טאבי, או אבלציה – יידרש אשפוז של לילה לפחות, ולעיתים גם מספר ימים.
• יש להקפיד על הימנעות ממאמץ פיזי משמעותי למשך כשבוע.
• במקרים של השתלת סטנט, תידרש נטילה ממושכת של נוגדי טסיות (Dual Anti Platelet Therapy – DAPT).