צנתור לב דרך היד

מהו העורק העיקרי דרכו מבוצע צנתור לב?

במשך שנים רבות ולמעשה עד לפני כ 15 שנים רוב רובם של הצנתורים בלב נעשו דרך העורק הפמורלי – עורק שנמצא במפשעה בגפיים התחתונות. יתרונו של צנתור הלב דרך המפשעה הוא בכך שמדובר בעורק גדול (כ 6-12 מ"מ קוטרו), משמע קל יחסית לחדור לתוכו וקל להעביר ציוד בקוטר גדול כדי לצנתר את הלב. מאידך לצנתור לב דרך המפשעה בגפיים התחתונות יש גם חסרונות, בעיקר בקושי לסגור ביעילות את העורק ולמנוע המשך דימום ממנו. בנוסף, לאחר סיום הצנתור המטופל נדרש לשכב מספר שעות על גבו מבלי לזוז. בעבר לאחר צנתור לב דרך המפשעה, המטופל היה נדרש לשכב עם משקולת (שק חול) על המפשעה. כיום ישנם מכשירים מיוחדים שמקלים מאד על סגירת העורק במפשעה ומזרזים את משך הזמן בו המטופל נדרש לשכב לאחר הצנתור.

מהו צנתור לב דרך היד (רדיאלי)?

צנתור לב דרך היד (צנתור רדיאלי) הינו גישה שהייתה קיימת תמיד אך הפכה בעשור וחצי האחרונים לגישה הנפוצה ביותר לביצוע צנתור לב כלילי. הצנתור נעשה דרך היד באמצעות העורק הרדיאלי שעובר בשורש כף היד. יתרונו הגדול של הצנתור דרך היד שהוא נוח הרבה יותר למטופל בכך שאין צורך בשכיבה לאחר צנתור הלב הכלילי ואפשר להתנייד כמעט מיד לאחריו. היתרון השני שעריכת צנתור לב דרך היד (צנתור רדיאלי) קשור בפחות סיבוכים וסקולריים (יש פחות סיבוכים משמעותיים בכלי הדם) שדורשים טיפול צנתורי או ניתוחי ופחות דימומים משמעותיים שדורשים מתן מנות דם, בייחוד בחולים שעוברים צנתור לב כלילי דחוף עקב אוטם שריר הלב.

האם כולם יכולים לעבור צנתור לב דרך היד (רדיאלי)?

כמעט כולם יכולים לעבור צנתור לב דרך היד בגישה רדיאלית. למרות זאת לחלק מהאנשים ישנם מצבים של עורק דק שאינו מאפשר ביצוע הצנתור עקב קושי להעביר דרכו ציוד רפואי. בנוסף, בכלל ובעת צנתור הלב, לעורק הרדיאלי בידיים יש נטייה להתכווץ (ספאזם) וזה יכול גם להקשות את מעבר הציוד בעורק וגם לגרום לכאב. תופעה זאת אינה מוגבלת לאנשים עם עורקים דקים אך נפוצה יותר אצלם.

האם יכולים להיות סיבוכים בצנתור לב דרך היד (רדיאלי)?

כמו בכל הליך רפואי יש תמיד אפשרות להתפתחות סיבוך. יחד עם זאת סיבוכים משמעותיים נדירים מאד בצנתור לב דרך היד (צנתור רדיאלי). התופעה הנפוצה בצנתור לב דרך היד (רדיאלי), היא כאב בזמן ביצוע צנתור הלב ולעתים גם אחריו. באופן נדיר הכאב יכול להמשך גם מספר ימים לאחר צנתור הלב. ב 2-3% יתכן חסימה של העורק הרדיאלי לאחר צנתור הלב. זאת מכיוון שיש אספקת דם כפולה לכף היד. לחסימה של העורק הרדיאלי בדרך כלל אין משמעות קלינית לתפקוד כף היד ורוב רובם של המקרים הללו הם ללא תסמינים והחולה אינו מודע כלל לתופעה. אם אכן מתרחש סיבוך זה, המשמעות העיקרית היא שלא ניתן לנצל שוב את כף היד לצורך צנתור לב עתידי. במידה ויהיה צורך בצנתור לב יהיה צורך לנצל את העורק הרדיאלי בכף היד הנגדית או את העורק הפמורלי במפשעה.

האם ניתן לבצע את כל הצנתורים הכליליים בלב דרך היד (בגישה רדיאלית)?

ניתן לבצע את רוב הצנתורים הכליליים דרך העורק הרדיאלי. יחד עם זאת כאשר יש צורך להחדיר צנתר רחב (למשל בזמן השתלת מסתם טאבי), אין אפשרות לעבור דרך העורק הרדיאלי שהוא דק מדי ויש צורך להשתמש בעורק הפמורלי במפשעה.

האם תמיד נבחר להשתמש בצנתור לב כלילי דרך היד (בעורק הרדיאלי ) על פני העורק הפמורלי במפשעה?

כקרדיולוג ומצנתר לב תמיד אעדיף לערוך צנתור לב כלילי דרך היד ולהשתמש בעורק הרדיאלי עקב היתרונות שהוזכרו לעיל. יחד עם זאת ההחלטה בסופו של דבר היא מקצועית ומותאמת אישית לכל מקרה ומקרה. יש בהחלט מקרים בהם אבחר מראש לבצע צנתור לב בגישה פמורלית, למשל במקרה שמדובר בעורק רדיאלי דק או שהמטופל מדווח על כאב קשה בצנתור קודם.

פרופ' פול פפר, קרדיולוג מומחה, טיפול בהיצרות המסתם האאורטלי

פרופ' פפר – קרדיולוג מצנתר מומחה, מנהל השירות לצנתורים מבניים במרכז הרפואי שיבא. כמומחה לקרדיולוגיה התערבותית ומחלות לב מבניות הוא ביצע מאות צנתורים כליליים, דרך היד, דרך המפשעה צינתור טאבי .בנוסף לפעולות מבניות רבות נוספות הכוללות צנתור לתיקון והחלפה של המסתם האאורטלי המיטרלי והטריקוספידלי בצנתור וכן צנתור לסגירת PFO ו ASD. פרופסור פול פפר בעל ניסיון רב בפעולות אלה ומהרופאים הקרדיולוגים המובילים בתחומו בארץ.