צנתור לב אבחוני

מהן הסיבות העיקריות לביצוע צנתור לב אבחוני?

צנתור לב אבחוני מבוצע במקרים בהם קיים חשד למחלת לב כלילית, המתבטאת בתסמינים שונים המעידים על פגיעה באספקת הדם לשריר הלב.

בין התסמינים השכיחים ניתן לציין:

• כאבים בחזה (אנגינה פקטוריס), כאבים אלו יכולים להופיע בזמן מאמץ גופני או מצבי מתח נפשי, כאשר הלב נדרש לעבוד קשה יותר ודורש אספקת חמצן מוגברת ולעתים גם ללא קשר למאמץ ובמנוחה.
• קוצר נשימה במאמץ ללא סיבה ברורה אחרת, המופיע גם ללא מאמץ ניכר. תופעות אלו לעתים יכלולות להעיד על זרימת דם לקויה לשריר הלב.
• הפרעות קצב משמעותיות שלא הוסברה סיבתן, עלולות להיגרם מחסימות בכלי הדם הכליליים. במקרים אלו, צנתור אבחוני מסייע באבחון הבעיה ובקביעת הטיפול המתאים.

צנתור לב אבחוני עקב חשד להתקף לב (אוטם שריר הלב)

כאשר יש חשד להתקף לב חריף (Acute Myocardial Infarction), הצנתור האבחוני מבוצע על ידי קרדיולוג מצנתר בדחיפות כדי לאתר חסימות בעורקים הכליליים ולקבוע האם יש צורך בהתערבות מיידית על ידי צנתור לב טיפולי בו תתבצע פתיחת חסימה בעורק הכלילי באמצעות בלון והשתלת תומכן (סטנט).

צנתור לב אבחוני להערכת מצב הלב והעורקים הכליליים לפני ניתוחים שונים

מטופלים הנדרשים לעבור ניתוח לב אחר כגון החלפת מסתם בלב, נשלחים לעיתים קרובות לצנתור לב אבחוני כדי לוודא שאין בעיות חמורות בכלי הדם הכליליים שעלולות לסכן אותם במהלך הניתוח וכדי לקבוע האם צריך לבצע גם ניתוח מעקפים במהלך ניתוח החלפת המסתם.

צנתור לב אבחוני למעקב אחרי מטופלים עם מחלות לב ידועות

מטופלים שאובחנו בעבר עם מחלת לב כלילית, עברו צנתור טיפולי או ניתוח מעקפים, עשויים להזדקק לצנתור אבחוני נוסף כדי להעריך את מצבם ולבדוק אם יש צורך בהתערבות נוספת.

מה כוללת ההכנה לפני הצנתור האבחוני?

• המטופל נדרש לבצע בדיקות דם, אק"ג ולעיתים גם אקו-לב.
• צום של כ-3 שעות לפני הבדיקה.
• יתכן שיהיה צורך בהתאמת הטיפול התרופתי לפני הצנתור האבחוני, במיוחד עבור מטופלים הנוטלים מדללי דם או טיפול בסכרת.
• הצנתור האבחוני נעשה לרוב תחת הרדמה מקומית באזור החדרת הצנתר.

מה כולל מהלך הצנתור?

• דקירת העורק דרכו מבוצע הצנתור – תחת הרדמה מקומית מוחדר צינור דק שמאפשר הכנסה והוצאת קטטרים לתוך העורק מבלי לבצע דקירות חוזרות. לצינור זה קוראים SHEATH.
• החדרת הצנתר – הקרדיולוג המצנתר מחדיר את הצנתר דרך עורק בגוף (ביד או במפשעה) ומוביל אותו לכיוון הלב.
• הזרקת חומר ניגוד – מוזרק חומר ניגוד המבוסס על יוד, אשר מאפשר לראות את כלי הדם בצילום.
• בדיקת זרימת הדם – הקרדיולוג המצנתר בוחן את התמונות המתקבלות ומאתר היצרויות או חסימות בעורקים הכליליים.
• לאחר הצנתור הקרדיולוג המצנתר מוציא את הצנתר ושם אמצעי לחץ או התקן סגירה פנימי (בעורק המפשעה – מעין "דבק ביולוגי") על אזור החדירה כדי למנוע דימום.
• לאחר הצנתור האבחוני המטופל נשאר בהשגחה של צוות רפואי בחדר התאוששות למשך מספר שעות, ולעיתים נדרש לשכב במיטה לזמן מה.
• לאחר בדיקת הקרדיולוג המצנתר המטופל משתחרר בדרך כלל הביתה באותו יום או למחרת בהתאם לפרוצדורה.

מהם הסיכונים ותופעות לוואי לאחר צנתור לב אבחוני

• המטומה (שטף דם) באזור החדרת הצנתר.
• תגובות אלרגיות לחומר הניגוד המוזרק במהלך הצנתור האבחוני
• פגיעה בכלי הדם, במקרים נדירים עלולה להיגרם פגיעה בעורק או חסימה.
• הפרעות בקצב הלב, תגובה אפשרית לגירוי בזמן ההליך.
• סיכון לאוטם לבבי או שבץ מוחי, מצב נדיר מאוד אך אפשרי.
• פגיעה בתפקוד הכליות, בעיקר בקרב מטופלים עם מחלת כליות כרונית.

מהן ההמלצות להחלמה לאחר הצנתור?

• מנוחה ושתייה מרובה, כדי לעזור לכליות להפריש את חומר הניגוד.
• הימנעות מהרמת משאות כבדים במשך מספר ימים לאחר הצנתור האבחוני.
• מעקב רפואי על ידי הקרדיולוג המטפל ורופא המשפחה
• המשך טיפול בהתאם לממצאי הצנתור האבחוני. המטופל עשוי להידרש לצנתור טיפולי, לניתוח לב לטיפול תרופתי בסטטינים, מדללי דם או תרופות להורדת לחץ דם.