צנתור לב אבחוני

מה חשיבותו של צנתור לב אבחוני ?

צנתור לב אבחוני הוא הליך רפואי בעל חשיבות קלינית גבוהה, המשמש ככלי מרכזי להערכה מדויקת של מצבם האנטומי והתפקודי של כלי הדם הכליליים המזינים את שריר הלב. חשיבותו נובעת מהיכולת לספק תמונה ישירה, בזמן אמת, של זרימת הדם בלב ושל קיום היצרויות או חסימות בעורקים הכליליים המשמש מידע קריטי לאבחון של מחלת לב כלילית המתבטא כתעוקת חזה (אנגינה פקטוריס), אוטם שריר הלב (התקף לב), או תסמינים לא מוסברים כמו קוצר נשימה או כאבים בחזה.

צנתור לב אבחוני מתבצעת על ידי רופא קרדיולוג מצנתר באמצעות החדרת צנתר דרך עורק פריפרי, לרוב במפשעה או ביד, והובלתו אל תוך הלב תחת שיקוף רנטגן, תוך הזרקת חומר ניגוד המדגים את זרימת הדם בעורקי הלב. מעבר להדגמה של פתולוגיות בכלי הדם, הצנתור האבחוני מאפשר גם מדידה של לחצים תוך-לבביים, הערכת תפקוד החדרים והמסתמים, ולעיתים אף זיהוי מומים לבביים. חשיבות נוספת של הצנתור האבחוני היא ביכולתו לשמש כשלב מקדים לתכנון טיפולים מצילי חיים, כגון צנתור טיפולי (הרחבת עורק חסום באמצעות בלון וסטנט), או ניתוח מעקפים, וכן להכוונת טיפול תרופתי מותאם.

אף שמדובר בבדיקה חודרנית, שיעור הסיבוכים נמוך כאשר הצנתור האבחוני מתבצע על ידי צוות מיומן, והבדיקה נחשבת בטוחה ויעילה. לקראת הצנתור האבחוני, נבחנים בקפידה רקע המטופל, גורמי סיכון ותוצאות בדיקות קודמות, וניתנות הנחיות ברורות לגבי ההכנה לבדיקה וההתאוששות ממנה. לאור תרומתו האבחנתית והטיפולית, צנתור לב אבחוני מהווה אבן יסוד ברפואה הקרדיולוגית המודרנית, וממלא תפקיד מכריע בשיפור תוחלת החיים ואיכותם של מטופלים עם מחלות לב.

מהן הסיבות העיקריות לביצוע צנתור לב אבחוני?

צנתור לב אבחוני מבוצע במקרים בהם קיים חשד למחלת לב כלילית, המתבטאת בתסמינים שונים המעידים על פגיעה באספקת הדם לשריר הלב.

בין התסמינים השכיחים ניתן לציין:

• כאבים בחזה (אנגינה פקטוריס), כאבים אלו יכולים להופיע בזמן מאמץ גופני או מצבי מתח נפשי, כאשר הלב נדרש לעבוד קשה יותר ודורש אספקת חמצן מוגברת ולעתים גם ללא קשר למאמץ ובמנוחה.
• קוצר נשימה במאמץ ללא סיבה ברורה אחרת, המופיע גם ללא מאמץ ניכר. תופעות אלו לעתים יכלולות להעיד על זרימת דם לקויה לשריר הלב.
• הפרעות קצב משמעותיות שלא הוסברה סיבתן, עלולות להיגרם מחסימות בכלי הדם הכליליים. במקרים אלו, צנתור אבחוני מסייע באבחון הבעיה ובקביעת הטיפול המתאים.

צנתור לב אבחוני עקב חשד להתקף לב (אוטם שריר הלב)

כאשר יש חשד להתקף לב חריף (Acute Myocardial Infarction), הצנתור האבחוני מבוצע על ידי קרדיולוג מצנתר בדחיפות כדי לאתר חסימות בעורקים הכליליים ולקבוע האם יש צורך בהתערבות מיידית על ידי צנתור לב טיפולי בו תתבצע פתיחת חסימה בעורק הכלילי באמצעות בלון והשתלת תומכן (סטנט).

צנתור לב אבחוני להערכת מצב הלב והעורקים הכליליים לפני ניתוחים שונים

מטופלים הנדרשים לעבור ניתוח לב אחר כגון החלפת מסתם בלב, נשלחים לעיתים קרובות לצנתור לב אבחוני כדי לוודא שאין בעיות חמורות בכלי הדם הכליליים שעלולות לסכן אותם במהלך הניתוח וכדי לקבוע האם צריך לבצע גם ניתוח מעקפים במהלך ניתוח החלפת המסתם.

צנתור לב אבחוני למעקב אחרי מטופלים עם מחלות לב ידועות

מטופלים שאובחנו בעבר עם מחלת לב כלילית, עברו צנתור טיפולי או ניתוח מעקפים, עשויים להזדקק לצנתור אבחוני נוסף כדי להעריך את מצבם ולבדוק אם יש צורך בהתערבות נוספת.

מה כוללת ההכנה לפני הצנתור האבחוני?

• המטופל נדרש לבצע בדיקות דם, אק"ג ולעיתים גם אקו-לב.
• צום של כ-3 שעות לפני הבדיקה.
• יתכן שיהיה צורך בהתאמת הטיפול התרופתי לפני הצנתור האבחוני, במיוחד עבור מטופלים הנוטלים מדללי דם או טיפול בסכרת.
• הצנתור האבחוני נעשה לרוב תחת הרדמה מקומית באזור החדרת הצנתר.

מה כולל מהלך הצנתור?

• דקירת העורק דרכו מבוצע הצנתור – תחת הרדמה מקומית מוחדר צינור דק שמאפשר הכנסה והוצאת קטטרים לתוך העורק מבלי לבצע דקירות חוזרות. לצינור זה קוראים SHEATH.
• החדרת הצנתר – הקרדיולוג המצנתר מחדיר את הצנתר דרך עורק בגוף (ביד או במפשעה) ומוביל אותו לכיוון הלב.
• הזרקת חומר ניגוד – מוזרק חומר ניגוד המבוסס על יוד, אשר מאפשר לראות את כלי הדם בצילום.
• בדיקת זרימת הדם – הקרדיולוג המצנתר בוחן את התמונות המתקבלות ומאתר היצרויות או חסימות בעורקים הכליליים.
• לאחר הצנתור הקרדיולוג המצנתר מוציא את הצנתר ושם אמצעי לחץ או התקן סגירה פנימי (בעורק המפשעה – מעין "דבק ביולוגי") על אזור החדירה כדי למנוע דימום.
• לאחר הצנתור האבחוני המטופל נשאר בהשגחה של צוות רפואי בחדר התאוששות למשך מספר שעות, ולעיתים נדרש לשכב במיטה לזמן מה.
• לאחר בדיקת הקרדיולוג המצנתר המטופל משתחרר בדרך כלל הביתה באותו יום או למחרת בהתאם לפרוצדורה.

מהם הסיכונים ותופעות לוואי לאחר צנתור לב אבחוני

• המטומה (שטף דם) באזור החדרת הצנתר.
• תגובות אלרגיות לחומר הניגוד המוזרק במהלך הצנתור האבחוני
• פגיעה בכלי הדם, במקרים נדירים עלולה להיגרם פגיעה בעורק או חסימה.
• הפרעות בקצב הלב, תגובה אפשרית לגירוי בזמן ההליך.
• סיכון לאוטם לבבי או שבץ מוחי, מצב נדיר מאוד אך אפשרי.
• פגיעה בתפקוד הכליות, בעיקר בקרב מטופלים עם מחלת כליות כרונית.

מהן ההמלצות להחלמה לאחר הצנתור האבחוני?

• מנוחה ושתייה מרובה, כדי לעזור לכליות להפריש את חומר הניגוד.
• הימנעות מהרמת משאות כבדים במשך מספר ימים לאחר הצנתור האבחוני.
• מעקב רפואי על ידי הקרדיולוג המטפל ורופא המשפחה
• המשך טיפול בהתאם לממצאי הצנתור האבחוני. המטופל עשוי להידרש לצנתור טיפולי, לניתוח לב לטיפול תרופתי בסטטינים, מדללי דם או תרופות להורדת לחץ דם.

מה כולל ייעוץ על ידי פרופסור פול פפר לפני צנתור לב אבחוני?

יעוץ לב טרום צנתור לב אבחוני המתבצע על ידי קרדיולוג מצנתר כולל הערכה קלינית כוללת שמטרתה לאשש את האינדיקציה הרפואית לביצוע הבדיקה, לזהות גורמי סיכון ולהפחית את הסיכון לסיבוכים בעקבות הצנתור. הייעוץ הקרדיולוגי לפני צנתור נפתח בלקיחת אנמנזה רפואית מדוקדקת, כולל תסמינים ותלונות עיקריות משך וחומרת הסימפטומים, תדירותם, גורמים מחמירים ומקלים, וכן סקירה שיטתית של מערכות גוף רלוונטיות. בנוסף, נאספת היסטוריה רפואית כללית, עם דגש על מחלות רקע קרדיווסקולריות (כגון מחלת לב כלילית ידועה, אי ספיקת לב, יתר לחץ דם, דיסליפידמיה, סוכרת), היסטוריה משפחתית של מחלות לב מוקדמות, וסקירה של טיפולים תרופתיים קבועים ורגישויות לתרופות, בעיקר ליוד (בשל חומר הניגוד) ותרופות אנטי-קרישתיות.

בהמשך, מבוצעת בדיקה פיזיקלית מלאה עם דגש על ממצאים קרדיווסקולריים: קולות לב פתולוגיים, אוושות, סימני אי ספיקת לב (כגון בצקות, גודש ורידי צוואר, קולות ריאתיים פתולוגיים), ומדדים חיוניים כגון לחץ דם, דופק, סטורציה ונשימה. הקרדיולוג המצנתר עובר על בדיקות עזר שבוצעו, כולל אלקטרוקרדיוגרמה (ECG), בדיקות דם (אנזימי לב, תפקודי כליה, קרישה), ובמקרים רלוונטיים גם בדיקת אקו לב או מיפוי לב. במידה והמטופל מקבל נוגדי קרישה (NOAC, וורפרין, או אנטי-טסיות), מתקבלת החלטה על ניהול התרופות לפני הצנתור בהתאם לסיכון לדימום מול הסיכון הטרומבואמבולי.

לבסוף, הקרדיולוג המצנתר מסביר למטופל ולמשפחתו על מהות הפעולה, מטרותיה, סיכונים, אפשרויות טיפוליות בהתאם לממצאים (כגון סטנטציה או הפניה לניתוח מעקפים), והתהליך הלוגיסטי של האשפוז והביצוע. ניתן גם דגש על הצורך בצום, הסבר על גישה עורקית (פמורלית או רדיאלית), ופרוטוקול ההתאוששות לאחר הפעולה. הקרדיולוג המצנתר מסכם באם יש המלצה לביצוע הצנתור האבחוני ומעדכן את הצוות המטפל להמשך תיאום וביצוע.