צנתור כלילי

• צנתור אבחוני נעשה על ידי החדרת צנתרים (צינורות ארוכים ודקים) לתוך מוצא העורקים הכליליים והזרקת חומר ניגוד לתוכם תוך צילום סרטון רנטגן. צנתור אבחוני נעשה לבירור כאבים בחזה, לבירור ממצאים פתולוגיים בבירור לא פולשני או לפני ניתוחי לב מתוכננים כגון החלפת מסתם.
• צנתור טיפולי נעשה בהמשך לצנתור אבחוני במידה ונמצאו חסימות הדורשות ומתאימות לטיפול כזה. צנתור טיפולי מבוצע על ידי שימוש בצנתרים מיוחדים דרכם ניתן לבצע הרחבה של העורק בעזרת בלון מיוחד ולהשתיל סטנט.

מתי עושים צנתור כלילי?

צנתור כלילי יכול להיעשות במספר מצבים:

• צנתור אבחוני לפני ניתוח לב מתוכנן
• צנתור לבירור כאבים בחזה עם חשד גבוה למחלה כלילית משמעותית
• להמשך בירור של ממצאים פתולוגיים בבדיקות לא פולשניות כגון מיפוי לב, אקו לב או CT לב.
• צנתור דחוף לחולים המתאשפזים עם התקף לב

ההחלטה לבצע צנתור כלילי תתקבל על ידי קרדיולוג ובשיתוף עם המטופל על בסיס פרופיל גורמי הסיכון, אופי התלונות וממצאי הבדיקות הלא פולשניות.

האם יש צורך להתייעץ קודם לצינתור הכלילי עם קרדיולוג מומחה לצנתורים?

במקרים רבים יש מקום להתייעצות מוקדמת עם קרדיולוג המתמחה בביצוע צנתורים. לצורך זה מומלץ להגיע עם הבדיקות הבאות:

• ממצאי כל הבדיקות הלא פולשניות שבוצעו (אקו לב, מיפוי לב, CT לב ובדיקות נוספות אם בוצעו).
• בדיקות דם כולל ספירת דם, תפקודי כליה ופרופיל ליפידים.
• במיוחד חשוב להביא דוחות ודיסקים של צנתורים קודמים במידה ובוצעו.

האם יש מצבים מיוחדים שיש לשים לב אליהם לפני צנתור כלילי?

• במידה ויש סיפור של אלרגיה ליוד יש צורך בהכנה מוקדמת עם סטרואידים על מנת למנוע תגובה אלרגית בזמן הצנתור.
• חולים עם אי-ספיקה כלייתית הם בסיכון מוגבר להתפתחות אי-ספיקה כלייתית ולכן בדרך כלל מומלץ על מתן נוזלים בדרך הוריד לפני הצנתור על מנת למזער סיכון זה.
• בעקרון ממשיכים את כל התרופות הקבועות לפני צנתור כלילי למעט טיפולי סכרת מסוימים המופסקים ביום הצנתור ונוגדי קרישה המופסקים בדרך כלל 48 שעות לפני. חשוב לציין שיש להמשיך ליטול כרגיל טיפול נוגד טסיות כגון אספירין. יש לדאוג לקבלת הנחיות מדויקות מהרופא המצנתר לפני הצנתור הכלילי.

דרך איפה נעשה הצנתור הכלילי?

בדרך כלל צנתור כלילי מבוצע דרך עורק רדיאלי (בשרש כף היד), מה שמאפשר התניידות מוקדמת לאחר הצנתור ואף שחרור באותו יום לאחר חלק מהצנתורים. במידה ואין אפשרות לבצע צנתור רדיאלי הצנתור הכלילי יעשה דרך המפשעה בעורק הפמורלי. בדרך כלל נשתמש בהתקנים מיוחדים לסגירת העורק ויהיה צורך במנוחה במיטה במשך מספר שעות.

מהו תהליך ההחלמה לאחר הצנתור הכלילי?

לאחר צנתור רדיאלי מומלץ להימנע ממאמצים עם היד במשך 3 ימים. לאחר צנתור פמורלי מומלץ להימנע מהרמת משאות או פעילות ספורטיבית במשך שבוע ימים. חשוב לציין שהנהיגה אסורה במשך יומיים לאחר הצנתור ויש להגיע לצנתור עם מלווה.

• מתי עלי להגיע לביקורת אצל הקרדיולוג לאחר הצנתור הכלילי?
  

  מומלץ להגיע לביקורת אצל הקרדיולוג בשבוע-שבועיים שלאחר הצנתור הכלילי על מנת לוודא שהכול בסדר ושהטיפול התרופתי מסודר.

• מהם הסיכונים בצנתור כלילי?
  

  נתור כלילי נחשב לפעולה בטוחה אך חשוב לדעת שהיא איננה נטולת סיכונים. נהוג לומר שהסיכון לאירוע מסכן חיים (מוות, אירוע מוחי או אירוע לבבי משמעותי) הוא סביב 1:1000 עבור כל אחד מאלה. מדובר אם כך בסיכון קטן מאד לסיבוכים קשים מאד. סיבוכים קלים כגון שטף דם באזור הכניסה, תגובה אלרגית, כאבים ביד או ברגל נפוצים יותר אך בדרך כלל הפיכים ואינם מותירים נזק.

פרופסור פול פפר- מומחה לקרדיולוגיה וצנתור כלילי

פרופ' פול פפר הינו רופא מומחה לקרדיולוגיה וצנתורים. בעל נסיון רב בביצוע צנתורים כליליים מורכבים, צנתורים קרוטידיים של עורקי התרדמה, ביצוע טאבי בו מתבצעת השתלת מסתם אורטלי בצנתור, תיקון דליפה של המסתם המיטרלי בעזרת התקן מייטראקליפ או פסקל, טיפול בהיצרות המסתם המיטרלי על ידי הרחבת בלון, וסגירת דליפ במחיצה העלייתית (PFO ,  ASD).

פרופ' פפר מנהל את השירות למחלות לב מבניות במרכז רפואי שיבא, תל השומר ומקבל בקליניקה הפרטית בתל אביב ובכפר סבא.